הגיעו מים עד נפש: מחאת יוצאי אתיופיה

0
8,548 צפיות
מחאת יוצאי אתיופיה

מחאת יוצאי אתיופיה יצאה משליטה

אין ספק שהמחאה של יוצאי אתיופיה היא  לא רק על תקיפת החייל ממוצא אתיופי – שהוא רק הטריגר. מדובר כאן על קיפוח ואפליה רבת שנים של העדה האתיופית על רקע עדתי

יוצאי אתיופיה סובלים שנים רבות מקיפוח על רקע עדתי. הם נזרקו ל-“גטאות” ונאלצו להתמודד לבד עם ההתאקלמות שלהם בארץ. אין ספק שמדובר במעבר שהיה חייב להיות מלווה על ידי גורמי מקצוע. כמו כן היה צורך לשכן אותם בכל חלקי הארץ -לתת להם להתערבב עם שאר אוכלוסייה – ולא לזרוק אותם לשכונה אחת – שחס וחלילה לא יטרידו את שאר האזרחים..

סטיקרים שהודבקו ברחבי תל אביב (צילום: ארטיום קבנצקי)
עוד סיבה למה אסור לשתוק (צילום: חדשות השבוע)

המצב הזה גרם להם להקים מעין מדינה בתוך מדינה. ואני לא מדבר רק על המבוגרים שהתמודדות שלהם קשה שבעתיים, אלא על הדור הצעיר שנולד פה במדינה. הם למעשה היו צרכים להיות ישראלים לכל דבר ועניין. אך לא כך הדבר. ההזנחה ואי הרצון של המדינה להתמודד הם ההתאקלמות שלהם, רק גרמה להם לצאת ואף להתחתן בתוך העדה, שהשפה העיקרית שלהם תהיה אמהרית, שהם לא יפתחו לתרבות הישראלית ולא יאמצו את המנטליות הישראלית – עם טעם של אתיופיה, כי בסך הכל  מדובר בתרבות יפה ועשירה . יש לא מעט צעירים ממוצא אתיופי שכן הצליחו לפרוץ את “חומות הגטו” ולהשתלב בחברה הישראלית” – אך הם בחזקת מיעוט. לא נדבר פה על כך שמעורבות הנוער האתיופי בפשיעה גבוהה באוכלוסיה (וגם שיעור מעצרי השווא) – וזאת מאחר והוא הגיע למצב הזה מחוסר תמיכה. אי אפשר לצפות מהורים מבוגרים, שרגילים לתרבות ומנטליות שונה באלפי מונים מהתרבות והמנטליות כאן בארץ – להתמודד לבד. הם בקושי מצליחים (עד היום) להתרגל לאורח החיים בארץ.

באתיופיה האישה הייתה עושה כבוד רב לבעל – הייתה שוטפת לו את הרגליים כל ערב וכדומה. בארץ הנשים האתיופיות (בצדק) הבינו שיש להם זכויות, ופתאום הבעל הופך להיות סמכות משנית בבית. הבעל לא מסוגל לקבל את השינוי הזה (בשל כך יש ריבוי של רציחות על רקע חילול כבוד הבעל) מי נותן להם תמיכה ויעוץ פסיכולוגי כדי שיצליחו לעכל את המצב החדש? אז אותם הורים שמאוד מבולבלים וחסרי אונים בעצמם – איך הם יכולים לעזור להם ולעשות עבורם – את מה שהם לא מצליחים לעשות בעצמם (להתאקלם)? ובשל כך נוצר קרע מאוד גדול בין יוצא אתיופיה לאזרחים “אחרים” במדינה. כמובן שהצבע העור השחור לא מוסיף להם להתאקלמות. הגזענות לא נעלמה מהמדינה, אולי היא מומרת למילים יפות, אבל היא עוד חיה ובועטת –  עד היום. כמובן שגזענות ואפליה על רקע עדתי לא שמורה רק ליוצאי אתיופיה. כל מי שיש לו שם משפחה ספרדי או חזות מזרחית זוכה להכיר אותה מקרוב.

 

מחאת יוצאי אתיופיה – המחאה היא תוצר של כל מה שהזכרנו לעיל. אין ספק שמחאת האפרו-אמריקאים בבולטמור – עודדה ואף תרמה ליצירת קו מנחה במחאה של יוצאי אתיופיה בארץ. אך מה שנתן אור ירוק לפתיחת המחאה היה  אותו שוטר יס”מ שתקף ללא כל סיבה מוצדקת  את החייל ממוצא אתיופי (יצר בכך את הטריגר). “האיבוד שליטה” “ואין מה להפסיד” שמאפיין את רוח המחאה – רק גרם להרבה קהילות ומקופחי המדינה לקנא במחאת יוצאי אתיופיה – במחאה האלימה שלהם. הם טוענים שרק כך “ניתן להשיג תוצאות במדינה שלנו”.

המדינה השקיע בקהילה האתיופית סכומים לא מבוטלים, אך כמו שהפתגם הסיני העתיק אומר: תן לאדם דג – סדרת לו ארוחה אחת. למד אותו לדוג – השבעת אותו לכל החיים. היה צריך לשלב אותם בחברה הישראלית מהיום הראשון שלהם בארץ – ובכך לאפשר להם להתאקלם – להפך לחלק מהחברה.


תגובות לכתבה
.............................לינק מקוצר לשיתוף הכתבה ( לעתיק ) : http://hadashothasavua.com/EPpHB

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן