עו”ד של בנק הפועלים לחייב: “אתה תגמור בכתבה של “כלבוטק” על מישהו שחי בארגז – זה מה שיקרה לך”

0
35,392 צפיות
עו

בנק הפועלים משפיל ורומס את כבוד החייבים

הכתבה עוסקת בכל מה שבנקים, ועורכי הדין שלהם, ממש לא רוצים שתדעו – על התנהלות שלהם כלפי חייבים ■ עו”ד של בנק הפועלים לחייב: “שבוע שעבר, שישבת אצל דורון, ואמרת את ה- 500 ש”ח – אני התפלאתי שבאותו השנייה הוא לא נתן לך שתי בעיטות” 

המקרה שלפנינו הוא מקרי פרטני של לקוח של בנק הפועלים בשם דני (שם בדוי). אך עם זאת, מדובר במקרה שיכול להעיד על התנהלות הכללית של מחלקת הגבייה של הבנקים, ועורכי הדין שמייצגים אותם בפרט. הכתבה היא על איך לקוח מעודף של בנק הפועלים (בעל כרטיס פלטינום ומסגרת אשראי של מעל 100 אלף ש”ח). שכל בקשה שלו מקבלת עדיפות – הפך ביום בהיר, להיות לקוח סוג ז’, שנרדף ומושפל ע”י הבנק. אנחנו נפרט בהרחבה את כל השלבים – מרגע קבלת ההלוואה, ועד פתיחת התיק כנגדו בהוצאה לפועל.

הלוואה אחת יותר מידי – אם חשבתם שהבנק תמיד עושה אומדן סיכונים בטרם הוא נותן הלוואה ללקוחות – תחשבו שוב. שבנקאית בשם נטלי התקשרה לדני – וזאת בעקבות פנייה שלו דרך “פועלים בטלפון”. פחות עניין אותה

הוא צריך להגיע לסניף -כדי לחתום (צילום אילוסטרציה: בנק הפועלים)
הוא צריך להגיע לסניף (צילום אילוסטרציה: בנק הפועלים)

הפנייה של דני (לבצע הזמנה של דולרים בשדה התעופה), כי זה פחות רווחי – והיא התמקדה, וניסתה (בהצלחה) לשכנע אותו – שכדאי לו לקחת הלוואה שתכסה “הורדות עתידיות בכרטיס אשראי” –  וזאת בשל חריגה קטנה שהייתה קיימת בחשבון. בהתחלה היא הציעה לו לקחת הלוואה של 20 אלף ש”ח לכיסוי עתידי של החריגה, אך ציינה: “אני יכולה להוסיף לך חופשי, אין בעיה”.

חשוב להדגיש (ופה קבור הכלב) שדני ציין בפני נטלי כי למחרת היום הוא צריך לטוס לטיפול רפואי בחו”ל, ועקב כך – הוא יצטרך לשהות בחו”ל תקופה ארוכה במיוחד. אם חשבתם שהדבר הדליק לנטלי נורה אדומה, ובמצב דברים זה היא החליטה לבטל את ההלוואה – אם תשובתכם היא כן – אתם או תמימים או לא מכירים את התיאבון של הבנק (ושל נטלי בפרט – במקרה הזה). עוד דבר שחושב להדגיש, שבשיחת הטלפון עם דני, נטלי לא הודיעה לו מה סכום ההלוואה (להזכיר לכם –  שהסיכום היה סביבות 20 אלף ש”ח) – והדבר מצטרף לשורה של מחדלים (ובהמשך הדבר מקבל משנה חשיבות).

“כמה אמרנו?” – בהמשך לשיחת הטלפון, נטלי התקשרה לדני והודיע לו כי עליו להגיע לסניף כדי לחתום על מסמכי ההלוואה. דני שהיה בלחץ של ההתארגנות לפני הטיסה, הגיע לסניף, ורק אז גילה לתדהמתו – כי מדובר בהלוואה של 67 אלף ש”ח (במקום 20 אלף ש”ח). שהוא שאל את נטלי לפשר העניין, היא ציינה כי מדובר בטובתו, וממילא אי אפשר כבר לשנות. דני חתם בלית ברירה על מסמכי ההלוואה – כפי שהם.

הלוואה לכיסוי הלוואה – אחרי מספר שבועות ללא הכנסות (היה די צפוי), בנקאית אחרת בשם אירנה התקשרה, ודרשה (בכעס) מדני להגיע לסניף בדחיפות (גם אם הוא נמצא בחו”ל) וזאת כדי להסדיר את החריגה בחשבון. או במילים אחרות – לקחת הלוואה נוספת (בריבית יותר גבוהה) – שתכסה את החריגות מההלוואה הקודמת. לדני לא הייתה ברירה כלל, והוא נאלץ לשוב לארץ – כדי לחתום על הלוואה החדשה. מיותר לציין שכרטיס הטיסה נעשה על חשבון הבנק (החריגה). שדני הגיע לסניף, ובטרם חתם על הלוואה החדשה, הוא התרעם על כך שהלוואה של ה-67 אלף ש”ח כסתה הלוואה קיימת בריבית הרבה יותר נמוכה. לאירנה הייתה תשובה מקוממת במיוחד: ” כנראה שלא הבנתם אחד את השני – זה כבר נעשה” – מה יש לא להבין – שלא אומרים כלום?!

“המחאות או לא להיות” – דני ציין בפני אירנה, כי יש בידיו המחאות רבות של לקוחות כנגד הרכישות שבצע בכרטיס אשראי (קנה סחורה, וציוד) –  אך עם פירעון ארוך במיוחד (שוטף פלוס 60-90), ובשל כך הוא נקלע למצב ביש זה. דני היה בטוח שמדובר במצב זמני בלבד, ושרגע הפירעון של המחאות יביא עמו את סיום החוב שלו לבנק הפועלים (מצב דברים זה היה יכול להיות נכון –  אלמלא ההמחאות נגנבו מהמחסן המשותף של העסק).

“אין מענה לחייבים” –  דני ניסה במשך מספר שבועות להגיע להסדר פריסה (שהוא יוכל לעמוד בו) עם הבנק (הסניף בו מתנהל החשבון שלו)  – אך ללא הצלחה. פתאום לבנק אין זמן לחזור לטלפונים או הפקסים שלו. הבנק לא מחפש דרכים להטיב עמו – הרי לקוח שלא עומד בהחזרי הלוואה שלו (להבדיל מלקוח שמשלם את הקרן פלוס ריבית, כסדרם) – אין בכך כל רווח לבנק. והרי מה התועלת הכלכלית מלקוח שעל סף התהום?

שיחות האימה ממחלקת הגבייה – אחרי שכל ניסיונותיו להגיע להסדר מול הסניף כשלו. הסניף העביר את הטיפול בחוב למחלקה לטיפול משפטי של הבנק. דני קיבל טלפון מנציגה בשם שרה, שאמרה לו: “קיבלתי את הטיפול בתיק שלך – להגשת תביעה על החוב”. הוא ניסה להסביר לה שהחוב נוצר שהוא היה כבר בחו”ל. ואף הוסיף, שלמרות שהוא ניסה להגיע להסדר עם הסניף – הבקשות שלו נפלו על אוזניים ערלות, וכל רצנו הוא רק לקבל עוד ארכה של חודש, וזאת כדי שתהייה לו האפשרות להגיע להסדר עם הבנק – ולא להגיע לתוך תביעה משפטית.

זאת ועוד, לאורך כל השיחה עם שרה, שרה מנסה לתקוף את דני – להסביר לו שהוא אשם, ושהבנק לא יכול לחכות, ושעליו להעביר כספים עכשיו (וזאת למרות שהבנק העמיד את כל החוב לפירעון מידי). כמו כן שרה מודיעה לדני שהיא לא יכולה (או לא רוצה – מה ההבדל?) לתת לו ארכה של חודש – ושיש לו 7 ימים בלבד כדי להגיע להסדר, בטרם הבנק מגיש תביעה.

הזכות להגיש בר”ל  שדני רואה שאין עם מי לדבר, ושמבחינת שרה הוא רק עוד “מספר חשבון בנק שנמצא בחריגה”, ולא אדם שנמצא במצב רפואי ואישי חריג. הוא מודיע לה שבמידה ותוגש תביעה משפטית הוא יבקש לממש את זכותו להגיש בר”ל (בקשת רשות להתגונן), וזאת ומאחר וקיימים מחדלים רבים, ולא ניתן לעשות זאת שהוא בחו”ל (פנייה לעורך דין, בקשת גילוי מסמכים, וכד’). שרה משאירה אותו על “הולד” מספר דקות, ואז אומרת שאת כתב התביעה יקבל אחיו (היא קראה לזה: “מסירה כדין”). “פתאום אחי מיופי כוח” – הרי לפני כן הבנק לא רצה לדבר עם אחיו – מה השתנה הוא שאל!!! אין מענה משרה.

דני שב והדגיש, שבמידה ותוגש תביעה והבנק יקבל פס”ד (בשהות שלו בחו”ל) הוא יבקש ביטול הפס”ד מהנימוקים לעיל. זאת ועוד, דני מסביר לשרה כי במהלך החודש הזה הבנק מרוויח מהריבית, והרי לא מדובר במתנה או בהפסד של הבנק. שרה עונה לו בתגובה (בכעס): “אז מה, אז מה – מתי תשלום אותו?” – “אתה חושב שהבנק חייב לך כסף, ולא אתה חייב לו”. לקראת סוף השיחה היא הוסיפה ואמרה: “חבל על הזמן שלי, פשוט חבל על הזמן שלי – אם יהיה לך פתרון לחוב, אז דבר איתי”. דני אמר לה: “אבל נתת לי רק שבוע”, היא עונה לו: “נכון – יש לך שבוע לחשוב מה אתה עושה”. בדיעבד – הבנק הגיש את התביעה (ללא כל ניסיון להגיע לפשרה), רק לאחר מספר חודשים – שדני כבר שב לארץ. אבל מה היה אכפת לשרה להפחיד, ולהקניט את דני?! – הרי פחד טוב לעסקים לא?!

פגישה גורלית – בזמן שדני צריך להגיש את הבר”ל (30 יום), הוא יצר קשר עם משרד עורכי הדין פרידמן חורב ושות’ – שמייצג את בנק הפועלים, וקבע פגישה עם עו”ד בשם דורון פרידמן. ביום הפגישה הגיע דני למשרדים בתל אביב.

עו"ד דורון פרידמן (מייצג את בנק הפועלים)
עו”ד דורון פרידמן (מייצג את בנק הפועלים)

דני חשב שאם הוא יעלה בפני דורון את המצב הרגיש בו הוא נמצא ואת העובדה שהוא מקבל הבטחת הכנסה – דורון יציע לו הסדר תשלומים שהוא יכול לעמוד בו. אך לצערו של דני – זה ממש לא עובד כך.

היגיון פגום – לבנק ממש לא אכפת מה ההכנסות של החייב – ואם בכלל קיימות הכנסות. ואם אתה חולה במחלה קשה או שיש בחזקתך ילדים. מבחינת הבנק לא מדובר בנוסחה מתמטית (שמתחשבת בכלל המשתנים) או בשיקול כלכלי טהור. הבנק פשוט זורק סכום שנראה לו סביר -והחייב צריך לעמוד בו. הרי כל סטודנט לכלכלה (שנה א’) יודע שיש לקחת בחשבון לא רק את הרצוי (רצון הבנק) אלא גם את המצוי (יכולת החייב). אך הדבר רחוק מהמציאות של החייבים.

מיליון דרכים לסגור את החוב – “אך אין מה לדאוג”, אמר דורון לדני – אז מה אם אני דורש שתשלם אלפי שקלים בחודש – ואתה חי רק על 2800 ש”ח (הבטחת הכנסה). אין בעיה בכלל, אמר דורון – יש לך הרי הורים, אחים, חברים – נכון?! דני אומר שכן. יפה, אמר דורן – אז תבקש מהם שיפתחו חשבון בנק על שמם – וייקחו הלוואות עבורך ו/או ישברו תכנית חסכון, יימשכו את הפנסיה, ייקחו הלוואה על חשבון העבודה, יגדילו את המשכנתא, וכד’. ולמעשה חוץ מלשדוד בנק – דורון הציע לדני כמעט הכל.

המטרה מקדמת את האמצעים – הרי מבחינת הבנק –  שהחייב ישנורר, ויסבך את המשפחה וחברים שלו, וזאת כל עוד הבנק מקבל (בסוף) את הכסף שלו בחזרה (ועו”ד את העמלה שלו). והשאלות העלות מכך, הם: למה להגדיל את מעגל החייבים – ולסבך עוד אנשים בחובות – וזאת רק כדי לסגור את החוב לבנק? מה ההיגיון הכלכלי או הלוגי העומד מאחורי ההצעה המטומטמת הזו? לא יותר פשוט להתאים את ההצעה ליכולות החייב (לאחר “בדיקת יכולת)? הרי ברוב המקרים שהחוב מגיע להוצאה לפועל – הוא מצטמצם בצורה משמעותית (כפי שניתן לראות בהמשך). אז למה לא להגיע להסדר כזה בטרם נקיטת הליכים דורסניים כנגד החייבים?

ניצול מצבם הנפשי של החייבים – אין ספק שמחלקת הגבייה של הבנק/עורכי הדין מנצלים את המצב הנפשי הקשה בו שרוי החייב. הם עושים לו “שטיפות מוח”, ולמעשה גורמים לו להתנהלות כלכלית שלא מטיבה עמו. הם מכנסים לו לראש שבמידה והוא לא יעשה את כל המאמצים לעמוד בהצעה של הבנק (שהיא בלתי אפשרית מבחינתו) – החיים שלו יהפוך לשחורים, והוא יצטרך לחיות כמו כלב שבורח מהמכות שינחית עליו הבנק (נתייחס לאיומים והתבטאויות בהמשך).

הצעה נמוכה מידי – ע”פ הנשמע בשיחות המוקלטות עם מחלקת גבייה, ועורכי הדין שמייצגים את בנק הפועלים- עולה תמונה קשה מאוד. ברגע שחייב נותן הצעה שנמוכה בהרבה מהצעה אפקטיבית (שהבנק קובע – באופן חד צדדי).

עו"ד גל רגב (מייצג את בנק הפועלים)
עו”ד גל רגב (מייצג את בנק הפועלים)

ולדוגמה, כמו שדני הציעה לדורון (בפגישה) לשלם כל חודש 500 ש”ח לבנק. הם ישר הופכים את ההצעה שלו למזלזלת, משפילה. או כמו שהעו”ד גל רגב (ממשרד פרידמן חורב ושות’ ) אמר: “שבוע שעבר, שישבת אצל דורון, ואמרת את ה-500 ש”ח, אני התפלאתי שבאותו השנייה הוא לא נתן לך שתי בעיטות – כי זה הצעה, תקשיב זה הצעה , שאני לא יודע איך להגדיר אותה, אם היא יותר מעליבה או…” (זו רק טעימה).

הפגישה עם מנהל גבייה אזורי – אחרי שהבנק ראה שהפגישה עם דורון לא התקדמה כצפוי, הבנק עבר לשלב ב’ – הבנק קבע פגישה עם דני, תחת שם הקוד: “תקציב כדי לגמור תיק”. דני הגיע לסניף הראשי, ועלה למחלקת גבייה. שם חכו לו שרה וגל. התפקיד של גל ושרה (גל בעיקר) הנו ל”שמן” את דני, בטרם מנהל גבייה אזורי של הבנק “משחיל” לו את ההצעה. גל מתחיל ב”שטיפת המוח” – ואומר לו את הדברים הבאים:

“אתה לא רוצה לחיות כמו כלב שרודפים אחריו ובועטים בו כל הזמן”, “ושלא תוכל לגדל את הילד שלך כמו שצריך, ולקנות לו מה שצריך”. “ויש לי אנשים שבאים ובוכים, אתה יודע על מה הם בוכים? באתה בחופש הגדול שהילד שלי נמצא בבית, בקייטנה – ולקחת לו את הטלוויזיה. אתה לא רוצה להגיע לשם”. “צא מכל המחשבות שלך, 300 ש”ח, 500 ש”ח, אתה רוצה לחיות כמו בן אדם – אתה לא רוצה לחיות כמו חיה נרדפת, אתה לא רוצה לחיות כפושט רגל”. “יש אנשים שהראש שלהם מתאים לזה, אנשים, מצטער על הביטוי – שאני לא רואה את ההבדל ביניהם לבין חיות – שום דבר”. בשלב זה גל מתחיל להמחיש לדני אך זה מרגיש וויזואלית (מכה את הראש של עצמו מספר פעמיים), ואומר: “אתה לא בן אדם שישר אומר, תנו לי, תנו לי – איי, בסדר, נתתם – אתה לא”.

זאת ועוד, גל אומר, ומוסיף כי מדובר בתקציב שהבנק נתן לו (למנהל מחלקת גבייה אזורי), וכי אין לו או לבנק כל רצון שזה יהיה דווקא הוא (דני) – אלא ניתן להעביר את זה לחייב אחר (במידה והוא מסרב לקבל את ההצעה). אין ספק שמדובר באמצעי להפעלת לחץ על החייב – ולא בהזדמנות של ממש. ברגע שהבנק מסמן חייב “כחייב בעייתי” ו/או חייב שאין באפשרות הבנק לגבות ממנו את החוב – הבנק נוקט בשיטת “התקציב” וההצעה “החד פעמית”.

זאת ועוד, גל לא עצר כאן, והמשיך ב”שטיפת המוח”: “הרצון שלי שזה יהיה דווקא אתה – אין לי רצון כזה! יש לי רצון לפתור דברים לבנק. אין לי בעיה שזה יהיה הבחור הזה במקומך – לא אכפת לי. אם זה יהיה אתה – שנינו הרווחנו – אני בכל מקרה ארוויח” – משפט זה חושף את הפרצוף האמיתי של גל, ואת הכוונות האמתיות שלו – טובת הבנק בלבד.

שמעון חפץ, מנהל גבייה אזורי של בנק הפועלים, הציע לדני אחד משתי האפשרויות הבאות: 1. לשלם רק את הקרן (ללא ריבית) במזומן – כנגד סגירת התיק. 2. מוחק מהחוב 20 אלף ש”ח, ופריסת החוב ל-60 חודש (2300 ש”ח, החזר חודשי). חשוב להדגיש, כי דני הצהיר  בתחילת השיחה על ההכנסות שלו (שהוא מקבל הבטחת הכנסה) ולכן ההצעה שכביכול אמורה להטיב עם דני – לא אפשרית מבחינה כלכלית. לשם כך, ובטרם גל שחרר את דני, הוא חזר על העצות שדורון נתן לדני בפגישה הראשונה. וכדי להיות בטוח שהמסר נקלט – הוא משגר לעברו עוד כמה התבטאויות בוטות: “אתה לא יכול להרשות לעצמך לחיות כמו חיה נרדפת”, “אתה תגמור בכתבה של “כלבוטק” על מישהו שחי בארגז – זה מה שיקרה לך”, “…אל תתנהג כמו ילד מטומטם”.

הוצאה לפועל – שבנק הפועלים (באמצעות משרד עורכי הדין פרידמן חורב ושות’) פתח כנגד דני תיק בהוצאה לפועל, ובטרם דני ביקש “חקירת יכולת” – ההחזר החודשי שנקבע על ידי הוצאה לפועל עמד על 1000 ש”ח בלבד. או במילים אחרות – 1300 ש”ח פחות מההצעה הכי טובה של הבנק!!! מה הבנק הרוויח מכך? כלום אחד גדול. יותר משנה שהבנק לא ראה שקל על חשבון החוב, בזבוז זמן (של כל הנוגעים בדבר), הוצאות משפט, ואגרת פתיחת תיק בהוצאה לפועל (שכרגע הבנק משלם אותם). מה שנקרא: “שהשכל באגו – הכיס ריק”.

שורה תחתונה: סביר להניח שהבנק בונה על שיטת מצליח – כמה שיותר  חייבים “יפלו” בתרגילים של הבנק, וישעבדו את עצמם ו/או את המשפחה וחברים כדי שהבנקים יקבלו את חובם – הבנק הרוויח. ומי שלא נענה להצעה של הבנק? הוצאה לפועל כבר תגרום לו להצטער על כך.

את תגובת בנק הפועלים לא היה ניתן להשיג עד מועד פרסום הכתבה.

*התמונות של באי כוח בנק הפועלים – צילום מסך, מאתר פרידמן חורב ושות’.

עדכון (16.07.15): אם אתם חייבים כסף לבנק הפועלים, או לכל בנק אחר – נשמח לשמוע אך מחלקת הגבייה של הבנק מטפלת בכם.


תגובות לכתבה
.............................לינק מקוצר לשיתוף הכתבה ( לעתיק ) : http://hadashothasavua.com/FGnVq

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן