ניצולי הטבח בקיבוץ בארי, רמטכ"לים לשעבר וקצינים בכירים במילואים פנו לבג"ץ בדרישה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. הטענות: ניגוד עניינים, מצב בריאותי לא ברור והעדפת אינטרסים אישיים על פני הביטחון הלאומי.
קבוצה הכוללת דמויות בולטות ממערכת הביטחון, הפוליטיקה והחברה האזרחית הגישה היום (חמישי) עתירה לבג"ץ בדרישה להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. בין העותרים נמנים ניצולת הטבח בקיבוץ בארי, סופי ברזון-מקאי, הרמטכ"לים לשעבר דן חלוץ ומשה (בוגי) יעלון, חברת הכנסת נעמה לזימי וקצינים בכירים במילואים.
העותרים מצביעים על מספר נימוקים מרכזיים:
- ניגוד עניינים שמונע מנתניהו לתפקד באופן מיטבי.
- חוסר יכולת לנהל במקביל את ענייני המדינה ואת ההליך המשפטי נגדו.
- העדפת ענייניו האישיים והמשפטיים על פני האינטרס הביטחוני והציבורי, במיוחד בזמן מלחמה.
- מצב בריאותי שאינו ברור לציבור ועלול לפגוע בתפקודו כראש ממשלה.
העותרים הדגישו כי המצב הנוכחי פוגע באמון הציבור במוסדות המדינה וביכולת להבטיח את ביטחון המדינה בעת משבר.
בחודש שעבר, בג"ץ דחה ברוב דחוק של 6 שופטים מול 5 את תחולת חוק הנבצרות באופן מיידי, וקבע כי החוק ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. הסיבה לדחייה הייתה כי מדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק" שנעשה תוך שימוש לרעה בסמכות הכנסת.
הפסיקה הדגישה את הצורך למנוע חקיקה המיטיבה עם נבחרי ציבור באופן אישי, במיוחד כאשר מדובר במי שעומד בפני הליכים משפטיים. הדחייה מותירה את הסמכות להכריז על נבצרות בידי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה.
הרקע המשפטי והפוליטי סביב נושא הנבצרות שם במרכז את תפקידה של היועמ"שית. אף על פי שבעבר הצהירה בהרב-מיארה כי אינה מתכוונת להשתמש בסמכותה להכריז על נבצרות, העותרים מקווים כי החלטת בג"ץ האחרונה תעודד אותה לשקול מחדש את עמדתה, לנוכח הטענות החמורות בעתירה.
העתירה צפויה להעמיק את המחלוקות הפוליטיות סביב תפקודו של ראש הממשלה. גורמים במפלגות הקואליציה טוענים כי מדובר בניסיון נוסף לערער את יציבות הממשלה, בעוד באופוזיציה מדגישים כי הסוגיה נוגעת לאינטרס הציבורי הרחב.
