אם המשטרה תפרסם את שמות השוטרים והקצינים המורשעים?
היועץ המשפט של המשטרה תת-ניצב עו”ד שאול גורדן אמר בוועדת המשטרה של לשכת עורכי הדין “זו מדיניות שאני מנסה להוביל – של שקיפות, אני חושב שבאיזון הזה הנטייה היא כן לפרסם”
חדשות השבוע מפרסמת כמעט על בסיס יומי פסקי דין של בית הדין למשמעת של המשטרה. לא פעם שאלו אותנו הגולשים, מדוע אנחנו לא מפרסמים את שמות השוטרים (המורשעים בדין) או פרטים אחרים (שם התחנה, מרחב, וכדומה)? אנחנו מנסים להסביר שההחלטה של “אי פרסום שמות השוטרים או פרטים מזהים אחרים” אינה תלויה בנו – אלא במדיניות המשטרה. פסקי הדין אשר מפרסמת המשטרה, אינם כוללים את שמות השוטרים והקצינים שסרחו – הורשעו בדין המשמעתי.
לא מעט אנשים חושבים שבשל העובדה שמדובר בהליך פנים ארגוני, קיים הצורך “לכבס את הכביסה המלוכלכת בתוך הארגון”, וזו המדיניות הנהוגה בכל בתי הדין למשמעת. אך מבדיקה של חדשות השבוע עולה תמונה אחרת לגמרי – להלן הנתונים בטבלה הבאה:
לשכת עורכי הדין מפרסמת שמות של עורכי דין המורשעים בהליכים משמעתיים. צבא הגנה לישראל האומנם אינו מפרסם שמות של חיילים המורשעים בהליכים משמעתיים, מעבר להבדלים הקיימים בין הגופים, נציין שלבית הדין למשמעת של צה”ל (לעומת המשטרה) יש ענישה “עם שיניים” – ענישה ההולמת את חומרת העבירה. נציבות שירות המדינה מפרסמת שמות של עובדי מדינה המורשעים בהליכים משמעתיים. אז למה שוטרים המורשעים בהליכים משמעתיים זוכים “להטבה” ושמם אינו מפורסם? סביר להניח שמאותה הסיבה שמרבית התיקים המועברים לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) , מעבירה המחלקה לחקירות שוטרים את התיקים הפליליים, להתנהל דווקא במישור המשמעתי (ולא הפלילי) בפני בית הדין המשמעתי של המשטרה – עם כל המשתמע מכך (עונשים קלים, לרוב המשך השירות במשטרה, הגיליון הפלילי לא מוכתם).
האור בקצה המנהרה – על פי המידע אשר נמסר לחדשות השבוע, עולה כי היועץ המשפט של המשטרה תת-ניצב עו”ד שאול גורדון, שוקל בחיוב, לשנות את המדיניות המשטרה – לפרסום את שמות השוטרים והקצינים המורשעים בהליכים המשמעתיים. הוא אמר את הדברים הבאים בועדת המשטרה של לשכת עורכי הדין:
“אני חושב שיש בזה מסר חינוכי, ואם דיברנו מקודם על שקיפות, זו מדיניות שאני מנסה להוביל – של שקיפות, אני חושב שבאיזון הזה הנטייה היא כן לפרסם”, “זה יכול לעשות הרבה טוב, אם כן נפרסם”. הדרך עוד ארוכה ושום דבר לא בטוח, אבל מדובר בכיוון חיובי וראוי להחזרת השקיפות ואימון הציבור במשטרה.
לאור כל זאת לא סביר ואף לא מקובל ששוטר שהטריד מינית שוטרת, או תקף אזרח, זוכה ליחס מקל, ועניינו מעובר בהסדר טיעון (עם המחלקה לחקירות שוטרים) להליך המשמעתי, השוטר מקבל “הטבה” נוספת וזוכה “לאנונימיות” – שמו לא מפורסם. בד בבד שמדובר בעבירות החמורות שברף המשמעתי, שבהם הדעת לא תופסת איך לא מוצה ההליך הפלילי. זכות הציבור לדעת מי הם אותם השוטרים והקצינים שסרחו. זאת בנוסף וכחלק בלתי נפרד “מחבילת הרתעה” שהמשטרה צריכה לבנות – והדבר יהווה שחקן חיזוק להרתעה (שכמעט לא קיימת) של המשטרה בעבריינות שוטרים.
הצביעות של המערכת – כמו כן, בהליך הפלילי נשאל הדבר לא פעם על ידי בית המשפט “מנגד, האם ראוי כי בית-המשפט יורה על פירסום שמו מתוך חשש לפגיעה במתלוננים נוספים, ומתן סיוע למשטרת-ישראל לחשוף מתלוננים ומתלוננות נוספות בעקבות הפרסום?” דווקא כנגד אזרחים המבקשים למנוע את פרסום שמם – צו איסור פרסום, והם עוד בחזקת חשודים בלבד, המשטרה עומדת על רגליה אחוריות ומנסה לטרפד את הבקשה, להלן שתי דוגמאות לכך.
“באת-כוח המדינה מתנגדת לבקשה זו הואיל ולדעתה גובר אינטרס צבור במתן פומבי להגשת כתב האישום על-פני האינטרס האישי של הנאשם אשר טרם הורשע” (ההדגש לא במקור).
“בא כוח המשיבה מתנגד לאיסור פרסום זהותו של העורר ולניהול הדיון בדלתיים סגורות. הוא מדגיש כי עיקרון פומביות ההליך המשפטי הוא עיקרון על בשיטת משפטנו וסטייה ממנו תתאפשר אך במקרים חריגים ויוצאי דופן. אין בנזק הצפוי להיגרם לעורר, שעניינו מבוכה, עוגמת נפש, נידוי חברתי וכיוצא באלו כדי להצדיק סטייה מעיקרון זה”
השורה התחתונה – ההכרעה בעניין זה מונחת על שולחנו של היועץ המשפט של המשטרה תת-ניצב עו”ד שאול גורדון. מערכת חדשות השבוע מקווים שבסופו של יום – תתקבל החלטה לפרסם את שמות השוטרים והקצינים שהורשעו בבית הדין למשמעת – פרסום שמות השוטרים והקצינים ( כמו שציינו לעיל) תביא לשקיפות, להחזרת אימון הציבור, ולא פחות חשוב – החזרת ההרתעה של המשטרה בעבריינות שוטרים.
תגובת משטרת ישראל: ככלל, ההחלטה על פרסום פסקי דין של ערכאות משמעתיות, לרבות פרסום שמו של הנאשם, משתנה בארגונים שונים ולעיתים מוסדרת בחקיקה. בהקשר זה ניתן למצוא מדיניות שונה בנציבות שירות המדינה, בלשכת עורכי הדין ובצה”ל. משטרת ישראל מפרסמת את פסקי הדין של בית הדין המשמעתי שלה ובכך מרבית החשיבות לציבור. עם זאת, מתבצעת בארגון חשיבה ובחינה מחודשת בנוגע לפרסום השמות במקרים המתאימים.
