קצין חקירות מתעמר בנחקר
קצין חקירות שהוקלט. שוטרת וותיקה חושפת. ח”כ זהבה גלאון: “אני מודעת לבעייתיות של מח”ש”. וקצינת תלונות הציבור שכתבה לנו: “הקצין פעל כשורה”, אך הדבר אינו מופיע במכתבה למתלונן
המשטרה קבעה שלמרות התבטאויות של קצין החקירות: הוא פעל כשורה
הפרשה התחילה בנחקר שהתלונן על קצין החקירות של תחנת רחובות בגין אי קבלת ראיות, התנהגות לא נאותה, ואיומים. הנחקר גילה שבלי ראיות אף אחד לא יאמין לו. לכן עשה מעשה והגיע לקצין החקירות עם מכשיר הקלטה (הטלפון הנייד שלו).
בהתחלה טיפל בו שוטר אשר הסביר לו כי עליו לתמלל את ההקלטות (ראיות) ואז לצרף לתיק החקירה. בטרם הצליח השוטר להשלים משפט זה, התפרץ הקצין חקירות על הנחקר ואמר לו: “אתה תקשיב, אתה מתחיל לעבור גבול” ושהנחקר ענה לו: “אבל, לא אבל אני צריך להביא ראיות” השיב לו הקצין: קח את הראיות שלך לבית משפט: שמעת אותי? אני מזהיר אותך”.
בהמשך השיחה ואחרי שהקצין חקירות איבד את סבלנותו כלפי הנחקר – המבקש ממנו לקבל ראיות. אמר הקצין לנחקר: “אתה מתחיל להטריד ולהגזים! אני אומר לך, עוד רגע אני מתהפך עליך – תזהר”
לאורך כל השיחה הבהיר הקצין חקירות לנחקר כי הוא הולך אך ורק לבית משפט ושרק שם האמת תצא לאור. והכל בצורה שמבזה ומשפילה את הנחקר: “תוציא מכתבים למי שאתה רוצה. שיהיה ברור, אתה הולך רק לבית משפט, לדין, לעמוד מול שופט אם אתה תשב בכלא – תשב בכלא“, “בא לי עם דיסקים, תגיד לי מי אתה חושב שאתה?! – קח אדוני! לך לבית משפט ותגיד “יש לי ראיות”, שעורך דין ייצג אותך”.
שהנחקר אמר לקצין חקירות שהוא רוצה שהאמת תצא בחקירה. השיב לו הקצין חקירות : “האמת תצא לאור רק בבית המשפט. רק לדין אתה תעמוד.”, “אתה תעמוד בפני שופט: לך תביא עורך-דין 10,000 שקל”. ששאל הנחקר את הקצין חקירות, מדוע עליו לשלם. הקצין השיב לו: כמו גדול אתה תשלם, על ההתנהגות שלך.
בסיומה של השיחה. הקצין חקירות הזהיר את הנחקר באומרו: “אל תעשה שטויות, תזהר, אתה הולך על חבל דק, אתה עומד ליפול לבור, תזהר.”
הנחקר ( מעתה הוא מתלונן) הגיש תלונה בצירוף הקלטה (השיחה עם הקצין חקירות) למח”ש. אך במח”ש אמרו לו כי הם מטפלים אך ורק בעבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר. והמקרה הזה לא עומד בתנאי הסף. בשל כך התיק עבר (בחוסר סמכות) לטיפול תלונות הציבור של המשטרה.
בנוסף לכך, המתלונן פנה למספר חברי כנסת בעניין “התנהגות הקצין חקירות”. בין חברי הכנסת הבולטים, שניסו לעזור למתלונן, ניתן בהחלט להזכיר את ח”כ (יו”ר מרצ) זהבה גלאון, אשר כתבה למתלונן באחד התכתבויות: “אני מודעת לבעייתיות של מח”ש“.
[quote_box_center]סעיף 192 לחוק העונשין “המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.”[/quote_box_center]
בתיק ת”פ 39784-06-10 מדינת ישראל כנגד ווקנין. הנאשם הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשים. בכך שאמר למתלוננת: “תזהרי שאני לא התהפך עלייך”.
הנסיבות אולי שונות בין שני המקרים – אם זאת היה מין הראוי לפתוח בחקירה של מח”ש, ואז להחליט אם זה ראוי או לא. אם היו גם תנועות גוף מאיימות או לא. ואם זה המפגש היחיד שלהם או שהיו עוד מפגשים – כגון המפגש המוקלט.
לאחר שהמתלונן הבין שגם עם הקלטת השיחה עם הקצין חקירות – צדק הוא לא יקבל. הוא החליט לעשות מעשה. וחיפש עוד עדויות כנגד הקצין. הוא הצליח להקליט שוטרת וותיקה בתחנת רחובות. השוטרת אמרה: שהיא מסכימה לכך שקצין חקירות “מתנהג בצורה ממש ברברית”. ו-“שהוא לא היחיד”. “ורק עם ריבוי תלונות דברים יצאו”. (האזינו להקלטה).
המתלונן הצליח להשיג גם עדות של אזרח כנגד הקצין חקירות. למרות שהמתלונן העביר את ההקלטות של השוטרת והאזרח לתלונות הציבור – אין אזכור לכך במכתב שנשלח למתלונן מתלונות הציבור של מחוז מרכז.
הנחקר התבקש להעביר את ההקלטה (השיחה עם הקצין חקירות) על ידי קצינת תלונות הציבור של מרחב שפלה – כדי לבדוק את תוכן ההקלטה. הנחקר עשה כן ושלח את הקלטה + התמליל המלא בדואר אלקטרוני.
במקביל הגיש המתלונן ערר על החלטת מח”ש שלא לפתוח בחקירה – הערר לא התקבל, והתיק הוחזר שוב לתלונות הציבור.
מאחר ונגרמו למתלונן גם נזקים עכב התנהלות הקצין חקירות. הגיש המתלונן תביעת נזיקין כנגד המשטרה. התביעה נסגרה בשל “אי תשלום אגרה” – המתלונן שהה בחו”ל באותו עת.
לאחר שחלף זמן רב, ולא נשלח כל מכתב מתלונות הציבור. שלח המתלונן “מכתב בירור” ללשכת המפכ”ל. עכב פנייתו הוא קבל את התשובה הבאה מקצינת תלונות הציבור:
בהמשך לתשובה של קצינת תלונות הציבור שפלה. ציין המתלונן כי יש בידיו הקלטות של השיחות המוזכרות במכתבה, וניתן להבין מהשיחות המוקלטות, שהוא (המתלונן) שלח את ההקלטה. לאחר השליחה, ניסה המתלונן לברר מספר פעמים אם ההקלטה התקבלה – אך לא קבלה תשובה מקצינת תלונות הציבור.
במכתב התשובה של עו”ד עליזה (תלונות הציבור מחוז מרכז) ניתן להבין כי הוחלט לא לקבל את טענות המתלונן על כך ששלח את ההקלטה במועד הראשון שהתבקש לעשות כן. וזאת ללא דרישה שיעביר את הקלטות השיחה הנמצאים ברשותו. אלא על סמך הרישום של הקצינה בלבד.
האזינו להקלטות של המתלונן עם קצינת תלונות הציבור שפלה. ותחליטו אתם, אם המתלונן העביר את ההקלטה ודורש לדעת אם הקלטה התקבלה, או לא.
בסופו של יום הוחלט לא לנקוט בהליך משמעתי כנגד הקצין חקירות וזאת בשל “הזמן הרב שחלף”. מבדיקה שלנו עולה כי שלוחת תביעות של המשטרה מגישים כתבי אישום כנגד אזרחים גם בחלוף 3-4 שנים. וזאת בלי להיכנס לשאלה מי גרם לשיהוי.
תגובת המחלקה לחקירות שוטרים:
התלונה בעניינו של המתלונן הועברה ליחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מאחר שבדיקתם של הנושאים עליהם הלין המתלונן – אי נכונותו של הקצין לקבל ממנו ראיות נוספות, התבטאויות לא ראויות של הקצין ויחס לא נאות לדבריו – מצויה בסמכות היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל.
נציין כי את דבריו של הקצין למתלונן יש לקרוא בהקשרה הכולל של השיחה. אזהרותיו לכאורה של הקצין למתלונן נאמרו בהקשר לפעולות שביצע המתלונן להתנהגותו שעלולה הייתה לפגוע בו עצמו, ולא כאיום במובנה הרגיל של המילה.
עבירת האיומים נבחנת על רקע מכלול של התנהגויות, כפי שהדבר עולה אף מהציטוט שהובא בפנייה מתוך פסק דין אחר. שם, למשל, מובהר כי האמירה נאמרה במספר הזדמנויות שונות, לוותה בהינף יד, נלוותה לעבירות נוספות, ולוותה באיום במעשה קונקרטי. הדבר אינו כך בעניינינו.
יצוין כי ערר שהוגש על ידי המתלונן על סגירת תיק מח”ש, נדחה על ידי מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
תגובות דובר המשטרה – מחוז מרכז:
מבירור שערכה קצינת תלונות הציבור במחוז מרכז, סנ”צ עו”ד עליזה ארבל, עולה כי המתלונן לא פעל כנדרש לשם מיצוי הטיפול בתלונתו באופן שגרם לשיהוי רב בפעולות שנדרש לבצע על מנת שטיפולנו בתלונתו יהיה כנדרש. ראוי לציין כי גם תלונתו במח”ש נדחתה וכך גם ערעורו על דחייה זו. כמן כן, גם תביעתו בבימ”ש לפיצוי בגין הנזק שנגרם לו כביכול נדחתה.
גם לאחר האזנה להקלטות שהעביר בסופו של דבר המתלונן, לא נמצא כי הקצין פעל שלא כשורה ועל כן, לאור הזמן הרב שחלף מיום האירוע, לא מצאנו מקום לנקיטת צעדים כנגד הקצין.
תגובת יו”ר מרצ, זהבה גלאון:
“דרך המלך במקרים של תלונות לגבי התנהלות שוטרים היא לפנות למח”ש, ורק לאחר מיצוי הליכי החקירה שם אפשר, במידת הצורך, לפנות לגורמים רלוונטיים נוספים כגון היועמ”ש לממשלה.
זה לא סוד שבקרב הציבור ישנו חשש מפני מח”ש, אך, כאמור לעיל, וכפי שייעצתי למתלונן במקרה זה, ישנה חשיבות רבה במיצוי הליך החקירה של מח”ש טרם פנייה לגורמים נוספים, שאף הם דורשים תנאי זה לפני טיפול בפנייה.”