כך יעשה לשוטר שהמשטרה חפצה ביקרו

שוטרים אשר עברו עבירה פלילית שנמצא לה בסיס ראייתי להגשת כתב אישום, מופנים לדין המשמעתי – בהסדר טיעון עם מח”ש. ובכך הם מקבלים למעשה סוג של חסינות מהעמדה לדין פלילי

בתקופה שתדמית המשטרה בקרשים, והדג מסריח מהראש. יש צורך בענישה מרתיעה של עבריינות שוטרים. אם זאת מח”ש ממשיכה לסגור הסדרי טיעון, ולהפנות תיקים מהדין הפלילי לדין המשמעתי, בכך מאפשרת לשוטרים לקבל סוג של חסינות מהעמדה לדין פלילי.  אבל לפני שנעסוק בהסדרי הטיעון, קודם יש  להבין מה תפקידה של מח”ש.

מח”ש (המחלקה לחקירת שוטרים) הינו מחלקה בפרקליטות המדינה שתפקידה לחקור חשדות לביצוע עבירות פליליות בלבד, אשר בביצוען חשודים אנשי משטרה, ושעונשן מעל שנת מאסר. להבדיל מהיחידה לתלונות הציבור אשר מטפלת בתלונות שעניינן התנהגות בלתי נאותה של שוטר או מילוי תפקיד באופן לקוי. מח”ש מעוניינת להפחית מן העומס ותיקים פחות חמורים (תלוי את מי שואלים) יופנו להליך המשמעתי באמצעות הסדרי טיעון, הסדרים אלו נועדו לטובת שני הצדדים ולא תמיד רק לטובת הנאשם – העומד לדין.

בהסדרי טיעון שני הצדדים קונים את הסיכון, הוא ידוע מראש ומוגדר (למעט הסדרים פתוחים שיש בהם אלמנט של הודיה במיוחס, ולעניין העונש הצדדים טוענים באופן חופשי), כך גם התביעה יכולה לסמן “וי” על השגת ההרשעה המשמעתית, וכך הסנגור יודע בדיוק איזה עונש יקבל הלקוח במסגרת ההליך שבד”כ יהיה מתון ומקל יותר מאשר לטעון באופן חופשי.

סטטיסטית הדבר אינו יוצא דופן גם במערכת המשפט האזרחית שבו עושים שימוש נרחב בהסדרי טיעון (רוב התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון). מדובר מצב דברים שנוצר בשל עומס ולכן מרבים לעשות הסדרים כדי “לפנות” מקום לתיקים נוספים ויעילות. אולם, כאשר מדובר בגוף משמעתי בארגון שהוקם במטרה אחת, שמירה על הסדר ואכיפת החוק. יש לעשות שימוש בדווקנות ובמסורה בכל הנוגע להסדרי טיעון. אם זאת על פי הנתונים, מעל למחצית מהתיקים המגיעים לבית הדין המשמעתי מסתיימים בהסדר טיעון.

עיקר הפולמוס ממוקד האם העונשים אותם מקבלים שוטרים, אלו שאמונים להגן ולאכוף את הוראות החוק, הם עונשים מקלים מדי ביחס למערכת המשפט האזרחית, הנותנים פתח וחיזוק לשוטרים, כי המערכת סבלנית וסובלנית בעבירות אלו. הדעות חלוקות ותלוי כמובן מי נדרש לענות. כל שוטר בכל דרגה יכול לטעות. ואם הטעות אינה חמורה מדי יש לאפשר לו לתקנה ולהחזירו באמצעות בית הדין לשירות לאחר הענישה.

אך ישנן עבירות שהדעת אינה תופסת מדוע הופנו מההתחלה להליך משמעתי. אלו עבירות שתופסות את הכותרות בימים אלו. עבירות של הטרדה מינית. עבירות אלו הינם עבירות המעידות על אופי ארגוני, ואם המשטרה רוצה להוקיעה, אסור לה בשום פנים ואופן להפנות תיקים של הטרדות מיניות להליך משמעתי, ואין זה משנה באיזה רף מצויה ההטרדה המינית.

כאשר ארגון בו עובדים יחד נשים וגברים בסיטואציות צמודות כגון סיור בניידת יחד או עבודה משרדית. כמובן שישנה אפשרות, למעלה מסבירה, כי היחסים בין השניים יכולים להגיע לרמה מינית ואף להתפתח למערכת יחסים, זה נורמאלי ולא ניתן למניעה. אך מה קורה שיש התנהגות מינית רק מאחד הצדדים והוא לא מרפה, כאן מתרחשת גם על פי הגדרת המחוקק ההטרדה המינית.

השאלה היא למה שוטר שפעל בצורה מינית נשאר בשורות המשטרה? איך ניתן לתת באותו שוטר/ת שהטרידו מינית אמון כי ישמרו על החוק והאינטרס הציבורי, הלא החוק בעיניהם הוא רק בגדר המלצה, ולא משהו מחייב. עדיין מדובר בשוטרים ומצופה מהם שלא כאנשים מן השורה, רף מוסר גבוה מאוד ושמירה הדוקה וצמודה של הוראות החוק. אם השוטר, שהוסמך על פי חוק ופועל בשם החוק עובר עליו, ההתייחסות אליו צרכיה להיות אחרת לחלוטין, בייחוד שמדובר בעבירות של הטרדה מינית.

החזרתו לשירות של שוטר שהטריד מינית למעשה מנטרלת כל מחשבה כי הצדק נעשה והחוק נאכף. נוכח נתונים אלו, קשה שלא לתהות על חוסר הפרופורציה בין מי שמשרת בגוף שכל תפקידו לשמור על החוק, מתמודד עם עבירה פלילית לכל דבר ועניין במישור המשמעתי יוצא ללא רבב, מבחינת הרישום הפלילי, ועוד ממשיך לקבל משכורת ומקום עבודה מובטח.

אל מול זאת, אזרח, שזייף או גנב ממעבידו או מטריד מינית, מסיים את ההליך שהוא עבריין מורשע על כל ההיבטים הנגזרים מקטלוג זה, ויכול לאבד את מקום העבודה, משלם פיצוים וכך מתחיל את חייו מנקודה נמוכה הרבה יותר מאשר שוטר שביצע את העבירה. אין ולא יכול להיות שעבירה פלילית שנמצא לה בסיס ראייתי להגשת כתב אישום תועבר להליך משמעתי. הדבר ממוסס כל יסוד של שוויון בראי החוק (לטובת השוטר), ומניע הליך של נורמת התנהגות פלילית בתוך הארגון עצמו.

בסקירת המערכת המשפטית אזרחית, בכל הנוגע לביצוע עבירות של הטרדה מנית או עבירות מרמה חמורות, זיוף, עבירות אלימות, אזרחים לרוב מורשעים. מוכתם הגיליון הפלילי שלהם, והם נענשים בדמות קנסות, פיצוים, מאסר על תנאי ואף כלא, לעומת הענישה המקובלת בדין המשמעתי בדמות, נזיפה, נזיפה חמורה,עם או בלי קנסות והורדה בדרגה לתקופה קצובה. באם מח”ש מצאו כי בוצעה עבירה פלילית אסור ולא יכולה להיות החלטה, ששוטר מוערך ככל שיהיה, מעוטר ככל שיהיה ובעל זכויות רבות, עניינו יופנה להליך משמעתי – לא לשם כך הוקם מערך המשמעת, המטפל בעבירות של התנהגות בלתי הולמת (שימוש בשפה לא יפה, רישול בהופעה).

הטרדה מינית אינה חלק מזה, זיוף מסמכים או גניבה אינה חלק מזה. השיקולים של מח”ש להפניית התיק לפן המשמעתי כאשר בברור ישנה תשתית פלילית הם לרוב שיקולי שירות וזכויותיו של השוטר שסרח. אם ישנה בעייתיות מבחינה ראייתית יכלה מח”ש או לתקן את כתב האישום ועדיין להשאירו בבית המשפט הפלילי או לכלכל את החלטה ולגנוז את התיק, אך כאשר באופן ברור ובהיר יש תשתית ראייתית מספקת, אין ולא צריכה להיות הפנייה להליך המשמעתי, מאחר והוא לא נועד לשם כך.

לא ניתן במצב דברים זה לבדוק את הסבירות ומרביתם המוחץ של הערעורים על החלטות שלא לחקור או אפילו לפתוח בחקירה נדחים מבלי נימוק או הסבר הגיוני.

בשורה תחתונה: חובה לשנות את נורמת השפיטה בארגון. עבירות פליליות ובייחוד עבירות מיניות אסור שיתנהלו בבית הדין למשמעת. חובה שמח”ש שמצא תשתית פלילית ינהל את העניין מחוץ לשורות הארגון. הדבר יביא להגברת האמון במערכת והכי חשוב לניקוי הארגון מאלה החושבים שהתג מקנה להם זכויות יתר. כן, זה מה שלמעשה אומר מח”ש למי שסרח. יש לך תג, ביצעת עבירה, “תקבל חסינות” בגלל שאתה שוטר. הנוסחה חייבת להיות אחרת.

“התביעה הגדירה את מעשים בהם הורשע הנאשם בתיק זה כאחד המקרים החמורים שהגיעו לפתחו של בית הדין שעניינם עבירה של הטרדה מינית. טענה כי במקרה זה קיימים מספר נימוקים לחומרה ובכללם: פער הגילים שבין הנאשם למתלוננת שהנה קטינה, ניצול יחסי התלות של המתלוננת בנאשם, תוכן האמירות הגס הבוטה והמשפיל, בקשותיו של הנאשם מהמתלוננת שתבצע בגופה מעשה מיני, חוסר ההתחשבות של הנאשם בתגובותיה של המתלוננת שהעבירה מסר ברור לפיו היא אינה מעוניינת בהצעות ובהתייחסויות, מספר האמירות הרב , ניצול מעמדו של הנאשם כשוטר לרעה וניצול מצוקתה האישית של המתלוננת ומצבה הרגשי”

“בענייננו, נסיבותיהן של העבירות בהן הורשע הנאשם מצויות ברף הגבוה הן של עבירת  ההטרדה המינית והן של עבירות ההתנהגות שאינה הולמת שוטר”

הציטוטים דלעיל מגזר דין שניתן בתיק ביד”מ 14\10  משנת 2014.

תגובת המשטרה: ההחלטה האם להעמיד שוטר לדין פלילי או לנתבו לדין משמעתי, היא החלטה המצויה בסמכות המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ולא בידי משטרת ישראל. החלטות אלו כפופות לביקורת מחלקת העררים בפרקליטות המדינה. על כן, נראה לנו שהגורם הנכון להגיב על כך הינו משרד המשפטים.

על פי החוק, קיימת בדין המשמעתי, עבירה של הטרדה מינית שמרכיביה זהים לעבירת ההטרדה המינית הפלילית, העובדה שהמחוקק בחר לחוקק עבירה משמעתית זו, מעידה כי המחוקק סבר שישנם מקרים של הטרדה מינית שמתאימים להידון בדין המשמעתי ולא בדין הפלילי.

גם אנו סבורים כי מעמדו של שוטר מחייב הקפדה מיוחדת בשמירה על סטנדרט התנהגות ראוי יותר מאשר אזרח רגיל ולכן במקביל ובנוסף להליך הפלילי או המשמעתי, מתקיים הליך נפרד של שקילת אמצעים מנהליים – הליך אשר סופו יכול להיות גם פיטוריו של השוטר, כפי שאכן קרה בשורת המקרים האחרונה. בשונה מאזרח רגיל שאצלו ההליך הפלילי הוא סוף פסוק, הרי שאצל שוטר בנוסף להליך הפלילי/משמעתי, הוא עומד בסיכון נוסף של פיטורים דבר שאין להקל בו ראש בחשיבותו וחומרתו.

תגובת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה: בדין המשמעתי במשטרה ישנן מספר עבירות זהות ביסודותיהן למקצת העבירות הקיימות בדין הפלילי, כמו שימוש בכוח שלא כדין או הטרדה מינית (ברף הנמוך).החוק מכיר בכך שבמקרים המצויים ברף הנמוך בעבירות אלה, במקום בו שוטר קבל אחריות מלאה על מעשהו והנסיבות מקלות, ראוי על פי כלל המידתיות לנתב לעיתים את התיק לטיפול משמעתי.

כך למשל, תיקים של שימוש בכוח שלא כדין אגב פעילות מבצעית, שעניינם גלישה למעשה אסור בתאוצת התפקיד, אינם דומים לתיקים המתאפיינים בהתעמרות לשמה או בניצול כוח לרעה. וכך, כאשר התיק אינו מסתיים בנזק למתלונן, כאשר השוטר פעל בסערת האירוע ומעד, והוא מקבל אחריות מלאה על מעשהו, מבקש לפצות את המתלונן, והרקורד שלו מצביע על היותו שוטר מקצועי וטוב – נכון לשקול ניתוב התיק לדין המשמעתי והימנעות מתיוג השוטר כעבריין פלילי.

כמו כן, לעיתים יש אינטרס מובהק לערוך הסדר טיעון מטעמים שונים, בין היתר, נוכח קשיים וחוסרים המתגלים לעיתים בחומר הראיות אשר נאסף בחקירה, שאינם תמיד ידועים ומובנים לציבור הרחב, או בשל האינטרס הציבורי הגלום בהודאת הנאשם, או בשל אי רצונו של עד מסוים או מתלונן להתייצב על דוכן העדים, ועוד סיבות רבות ומגוונות, המצדיקות לשקול ניתוב תיק פלילי במסגרת הסדר למישור המשמעתי.

ככלל בתי המשפט מכירים בהסדרי טיעון במצבים שכאלה כ’הכרח בל יגונה’. נציין עוד כי רק המקרים הקלים עוברים לדין המשמעתי, וזאת כאשר הערכת פרקליטות מח”ש היא שאפילו היה התיק מגיע למיצוי בהליך פלילי, הרי שהעונש היה מינימלי, אם בכלל, וההליך עשוי היה להמשך זמן רב ולגזול משאבים רבים. ההחלטה להפנות תיק גבולי להליך המשמעתי מתקבלת לאחר עיון ושקילה, על סמך חומר הראיות וטיבו ולאחר בחינת מכלול הנסיבות העולות מחומר החקירה, כאשר ההחלטה לפנות להסדרי טיעון נערכת תוך בחינת מכלול השיקולים שנקבעו בהנחיות פרקליט המדינה ופסיקת ביהמ”ש העליון.

הכתבה נעשתה בשיתוף עו”ד אסף טל (העוסק בתחום הפלילי)