משפט נתניהו: צדק או רדיפה פוליטית?

"אין כלום כי לא היה כלום? או שאין עשן בלי אש? המשפט שמפלג מדינה שלמה"

גם בשנת 2024, משפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ממשיך להיות נושא מרכזי בכותרות ובדיון הציבורי. למי שלא מעודכן בפרטי התיקים – נתניהו מואשם בשלושה תיקים שונים: תיק 1000 (פרשת המתנות), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). בתיק 1000, נתניהו מואשם בקבלת מתנות יקרות ערך מאנשי עסקים, תמורת הטבות שונות. בתיק 2000, נתניהו מואשם בניסיון להגיע להסדר עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, לפיו יזכה לסיקור חיובי בתמורה לפגיעה בתפוצת ישראל היום. בתיק 4000, נתניהו מואשם בקבלת שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, תמורת הטבות רגולטוריות.

התפתחויות האחרונות בבית המשפט

בדיונים האחרונים, הפרקליטות הציגה עדויות חדשות שחיזקו את הטענות בדבר קשרי הון-שלטון בין נתניהו לבין בעלי הון מובילים במשק. אחת העדויות הבולטות עד כה הייתה עדותו של מנכ"ל לשעבר של משרד התקשורת, אבי ברגר, שמראים על מעורבות ישירה של נתניהו בהחלטות שנגעו להטבות רגולטוריות לאלוביץ' (בעל השליטה בבזק דאז), בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה. אבי ברגר פוטר לפני 4 שנים ובעדותו במשטרה סיפר לחוקרים כיצד נתניהו לחץ עליו לכאורה לאשר את איחוד בזק-יס. לאחר שסרב לבקשה של ראש הממשלה ושר התקשורת דאז – פוטר והוחלף בפילבר, שהפך לעד מדינה והפרקליטות בונה על עדותו לחיזוק משמעותי באשמת השוחדת של נתניהו בתיק 4000.

במקביל, צוות ההגנה של נתניהו, ובעיקר עו"ד עמית חדד יצא במתקפה חזיתית נגד הפרקליטות, בטענה כי המסמכים שהוצגו אינם חד-משמעיים ונעדרים ראיות ישירות לשוחד. עורכי דינו הדגישו שוב ושוב את טענת מרשם: "אין כלום כי לא היה כלום" והאשימו את המערכת המשפטית ברדיפה פוליטית.

המשפט ממשיך להתנהל בפני הרכב של שלושת השופטים: רבקה פרידמן-פלדמן , משה בר-עם ועודד שחם . הרכב השופטים זכה לביקורת שלילית מצד תומכי נתניהו, שטענו כי השופטים מוטים נגדו.

הדיונים האחרונים חשפו קושי מסוים בהוכחת חלק מהטענות בכתבי האישום, ומעלים את האפשרות שלא כל היבטי הפרשה נבחנו לעומק בטרם הוחלט להגישם. אין ספק שההגנה עושה עבודה טובה, אך הדיונים האחרונים מעלים תהיות האם כתב האישום היה "מבושל" דיו בטרם הוגש.

מאולם בית המשפט לפוליטיקה

מחוץ לכותלי בית המשפט, ההשלכות הפוליטיות של המשפט ניכרות בכל פינה. המחנה התומך בנתניהו ממשיך לעמוד מאחוריו בטענה כי מדובר ברדיפה אישית שנועדה להדיח אותו מהשלטון. הפגנות תמיכה מתקיימות באופן קבוע מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים, כשמפגינים רבים מניפים שלטים עם הכיתוב "העם עם ביבי".

רבים בימין אף טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית, שמטרתה להפיל את נתניהו מהשלטון. "מדובר במשפט ראווה, שמטרתו להכתים את שמו של נתניהו ולמנוע ממנו לכהן כראש ממשלה", טוען חבר כנסת מהליכוד. "התיקים נגדו חלשים, והם מבוססים על עדויות שנויות במחלוקת."

מנגד, המחנה המתנגד לנתניהו מגביר את הקריאות להתפטרותו, בטענה כי ראש ממשלה העומד למשפט פלילי אינו יכול להמשיך לנהל מדינה. הפגנות נגדו התקיימו בכיכר רבין בתל אביב ובמוקדים נוספים, בהשתתפות עשרות אלפים, תחת הסיסמה "דין אחד לכולם". "אף אחד לא מעל החוק, גם לא ראש ממשלה", אומר פרשן משפטי בכיר. "חשוב שנתניהו יעמוד לדין, כדי להראות לציבור שאין אדם החסין מפני החוק." הם טוענים כי אין מקום לחסינות מפני העמדה לדין, וכי כל אדם, גם אם הוא ראש ממשלה, צריך לעמוד בפני החוק.

דעת הקהל והתקשורת

סקרים שפורסמו לאחרונה מראים כי הציבור הישראלי חצוי בעמדתו לגבי נתניהו. כ-45% מאמינים שנתניהו אכן אשם במיוחס לו, בעוד 40% סבורים כי מדובר בקונספירציה פוליטית. שאר הנשאלים לא גיבשו עמדה או בחרו לא לענות.

המשפט ממשיך לקבל סיקור תקשורתי אינטנסיבי , תוך חלוקה ברורה בין כלי תקשורת הנוטים לתמוך בנתניהו לבין אלו שמבקרים אותו. הכיסוי התקשורתי המוטה הפך את המשפט לזירה נוספת של מאבק על דעת הקהל.

בסיכומו של דבר

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רק סוגיה משפטית – הוא הפך לסמל של קרע עמוק בחברה הישראלית. השאלה אם "אין כלום כי לא היה כלום" או "אין עשן בלי אש" תמשיך ללוות את הציבור הישראלי בתקופה הקרובה, עם השלכות רחבות היקף על הפוליטיקה, המשפט והחברה.

מה מצפה לנו בהמשך? עדותה של הדס קליין, עוזרתו של מילצ'ן, צפויה להיות משמעותית מבחינה ראייתית עבור התביעה וללא ספק מעניינת מבחינה ציבורית. הדובדבן שבקצפת הוא עדותו של עד המדינה שלמה פילבר, שעליו התביעה בחרה להסתמך כמעט לחלוטין. בנוסף, יישמעו גם עדויות של חוקרים בכירים, כמו תת-ניצב כורש ברנור.