בעקבות דיון בוועדה לבחירת שופטים, עמית יידרש להתייחס ל-13 תיקים המעוררים חשד למעורבות מקורביו – טרם מינויו לנשיא בית המשפט העליון.
שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, ניצב בפני דרישה חריגה לספק תשובות פרטניות לגבי טענות שהועלו נגדו בנוגע לניגוד עניינים. זאת, בעקבות החלטת הוועדה לבחירת שופטים שהתקבלה היום (יום חמישי), אשר עשויה לעכב את מינויו לנשיא בית המשפט העליון.
בדיון שנערך בוועדה, הציגה השרה אורית סטרוק הצעה לבחון לעומק את התנהלותו של עמית במסגרת מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. סטרוק הדגישה כי התשובות שסיפק עד כה השופט עמית לשאלות שעלו בנושא היו כלליות ואינן מספקות. השר יריב לוין הצטרף לביקורת וציין כי בבדיקה שערך עלה שעמית לא השיב בצורה קונקרטית לטענות הנוגעות ל-13 תיקים שבהם נטען כי דן תוך ניגוד עניינים.
התלונה המרכזית שהוגשה נגד השופט יצחק עמית נוגעת לתיקים שנדונו בין השנים 2007-2022, שבהם הייתה מעורבות ישירה של אחיו וגיסו, ששימשו באותה תקופה בתפקידים בכירים בבנק הבינלאומי ובחברות מסחריות נוספות. לטענת המתלוננים, מדובר בתיקים שהיו ברשימת המניעויות האישית של עמית – מסמך המחייב שופטים להימנע מדיונים העלולים ליצור ניגוד עניינים.
בדיון היום הציג לוין בפני הוועדה כל אחד מהתיקים המדוברים, והדגיש את הצורך במתן תשובות פרטניות לכל תיק ותיק. הצעתו של לוין קיבלה תמיכה מצד השופטת דפנה ברק ארז, אך היא ביקשה להימנע מפנייה רשמית ליצחק עמית. ברק ארז הציעה כי יובהר לעמית שעליו לספק תשובות ברורות במטרה לאפשר דיון ענייני בוועדה.
בהחלטה משותפת נקבע כי בשבוע הבא ייערך דיון נוסף, שבו יצטרך השופט עמית להתייחס לטענות נגדו באופן מפורט. הדרישה המרכזית היא שעמית יספק מענה פרטני לכל אחד מהתיקים בהם קיימת טענה לניגוד עניינים הקשור למעורבות בני משפחתו.
הסוגיה מעוררת עניין ציבורי רב, לאור העובדה שמינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון נתפס כשלב קריטי במערכת המשפט. במקביל, הביקורת נגדו עשויה להעלות שאלות רחבות יותר על שקיפות ואחריות אישית בקרב השופטים הבכירים בישראל.
