שוטף פלוס: השיטה שצריכה לחלוף מהעולם
שוטף פלוס היא שיטה שכמעט ייחודית למדינת ישראל, וגורמת להרבה פרילנסרים ועסקים קטנים לממן (לתת אשראי) לגופים גדולים לתקופה של 180-30 יום ■ והצעת החוק של שר הכלכלה, אריה דרעי, לתשלום של שוטף פלוס 30 יום
אם אתם שכירים, סביר להניח שלא ממש תבינו על מה מדובר – והמשכורת נכנסת לכם לחשבון עד 10 לחודש – בלי הרבה כאבי ראש. אך כאשר מדובר בעצמאים (פרילנסרים או עסקים קטנים), הם מקבלים תשלום פר עסקה. זאת ועוד, עצמאיים שעובדים עם לקוחות פרטים לרוב יקבלו את התשלום במועד העסקה או בפריסת תשלומים על גבי מספר חודשים. במצב דברים זה אין בעיה לאותו עצמאי לכלכל את צעדיו – לדוגמה: במידה והלקוח מודיע לו על פריסת תשלומים מראש, אותו עצמאי יכול לפרוס לספק שלו את אותו מספר תשלומים שהוא צריך לקבל מהלקוח וכד’.
לא הכל ורוד – הבעיה מתחילה כאשר אותו עצמאי עובד מול גוף גדול – זה יכול להיות גוף ממשלתי (כמו עירייה) או גוף פרטי (כמו חברת תנובה, או אפילו חברה בסדר גדול קטן יותר). בסיום העבודה, ולאחר שאותו עצמאי הנפיק חשבונית, הוא זוכה לקבל המחאה או התחייבות לתשלום עם פירעון ארוך טווח, או מה שנקרא: “שוטף פלוס”. בדרך כלל מדובר בשוטף פלוס 30 – 180 יום (ואף יותר) – השיקול נתון בעיקר להנהלת חשבונות של אותו גוף – אך משא ומתן מקדמי יכול לצמצם את זמן התארכות התשלום. אך ברוב החברות הגדולות ומוסדות הממשלה זה לא יורד מ- שוטף פלוס 90 (תלוי במספר משתנים).
וכך זה עובד – כדי להבין את השיטה בצורה יותר פשוטה, יש לראות בכך סוג של אשראי שעצמאי נותן לאותה חברה או גוף ממשלתי שהוא מספק לה את מוצרים או שירותים. אם לצורך ההמחשה אותו עצמאי נתן את השירות או מספק את המוצר ב – 20 ביולי, והתשלום שהחלט הינו שוטף פלוס 120, התשלום יתבצע 120 יום לאחר תחילת החודש הבא (ה-1 אוגוסט) – כלומר התשלום יתבצע 120 יום לאחר ה-1 באוגוסט.
“תוצרת כחול לבן” – שיטת ה”שוטף פלוס” היא כמעט ייחודית למדינת ישראל, והתחילה במוסדות הממשלה מול העסקים הפרטיים, וזאת ומאחר שהתקצוב של משרדים ממשלתיים נעשה לפי תקציב שנתי אולם ההעברות בפועל של התקציב נעשות בהתאם לגביה בפועל של המסים. במדינת ישראל בערך כ – 40% מהשוק מועסקים בצורה ישירה או עקיפה ע”י המדינה ולכן הגופים הגדולים שמחכים לתשלום מהמדינה – מגלגלים את “השוטף פלוס” כלפי מטה – לעסקים הקטנים.
מהרצוי למצוי – בשל העובדה שעצמאים רוצים להרחיב את מעגל הלקוחות שלהם, ואין ספק שעבודה מול גוף גדול מניב רווח גדול יותר – ולטווח ארוך (בהשוואה ללקוחות פרטים). הרבה עצמאים מתפתים ונותנים שירותים/מוכרים מוצרים לחברות או גוף ממשלתי, תוך מימון עצמי (אשראי) וזאת עד מועד התשלום – שכאמור מתבצע לאחר זמן רב.
אין ספק שמדובר כאן בבעיה קשה ביותר, הרי אותו עצמאי בנוסף לשירותים שנתן (הזמן שכרוך בכך), סביר שגם הוציא מכספו על, חומרי גלם, מוצרים , וכד’ – ואשר התשלום עליהם כבר נעשה במזמן או בפריסה תשלומים, והמציאות כבר מלמדת אותנו, שהתשלום עליהם יסתיים בטרם הוא יזכה לקבל את התשלום.
בשל כך שיטת השוטף פלוס 60 יום (ומעלה) מקשה מאוד על עצמאיים לעמוד בהסדרי התשלומים שלהם – ובכך הם יכולים להיכנס לקשיים כלכלים (אי עמידה בהתחייבויות) – ועד כדי פשיטת רגל.
הצעת החוק שנמחקה – בסוף שנת 2014 הוגשה הצעת חוק ע”י ח”כ שלי יחימוביץ’ וח”כ רוברט אילטוב, בהצעת החוק נכתב שהמדינה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות יחויבו לשלם לספקים בתוך לא יותר משלושים יום לאחר הנפקת החשבונית על העבודה.
בשל פיזור הכנסת והליכה לבחירות (ב-17 במרץ 2015), החוק טורפדה ע”י ח”כ יעקב אשר ממפלגת יהדות התורה. הוא נעזר בהסכמה שלפיה עד הבחירות לא יקודמו הצעות חוק שנויות במחלוקת. מספיקה התנגדות של סיעה אחת כדי למנוע מהצעות לעלות להצבעה. בשל כך ההצעה נמחקה לחלוטין, ויהיה צורך בהגשתה מחדש.
הצעת החוק “קמה לתחיה” – בחודש מאי השנה, הודיעה שר הכלכלה, אריה דרעי שהוא מגבש הצעת חוק למתן תשלומים לעסקים קטנים ובינוניים באשראי של שוטף פלוס 30 יום. הצעת החוק תחול על המגזר הממשלתי והפרטי – ולא רק הממשלתי, כמו בהצעת החוק הקודמת.
דחייה היא שם המשחק – אם חשבתם שהשיטה עצמה היא הדבר המרגיז בכל העניין – צפויה לכם הפתעה גדולה. מסתבר שהחברות ומוסדות המדינה לא ממש מתלהבים להעביר את התשלום, במה שניתן להגדיר כמוסר תשלומי ירוד. והרבה עצמאיים מגלים שלא קל לקבל את התשלום במועד הנפקת החשבונית. חלק מהסיבות נובעות מכך שמקבל השירות הוא רק הגורם המזמין – ולוקח לו לא מעט זמן להעביר את החשבונית להנהלת חשבונות – שהיא זו שמעבירה את התשלום בפועל. ואפילו אם אותו עצמאי לא יתעצל ויכתת רגליו למשרדים הראשים של החברה או הגוף הציבור, כדי למסור אישית את החשבונית להנהלת חשבונות, הוא יגלה שלא די בכך כדי לקבל את התשלום בתוך זמן קצר.
בשיחה עם בעל עסק קטן במרכז נמסר לנו : לפעמים אחרי מספר שבועות אתה מקבל הודעה שהחשבונית שלך “נעלמה” או שיש בה טעות כזו או אחרת, ויש צורך לשלוח אותה שוב.
בעל עסק אחר מסר לנו: שתמיד הוא מקבל את התשובה – שזה לוקח זמן – אם בתירוץ, שהמנהל לא נמצא כדי לחתום או שהפקידה התחלפה, והפקידה החדשה צריכה להתחיל הכל מחדש. כמו שכבר הבנתם – תירוצים לא חסר.
כך שבפועל יוצא שעד שמקבלים את השיק או התחייבות לתשלום, עוברים מספר שבועות -ורק אז מתחילה הספירה לאחור. אם תיקחו בחשבון שמדובר בשוטף + 90 או 120 יום – מדובר בזמן שהוא מאוד משמעותי, ולמעשה מדלל את “האוויר” של אותו עצמאי – היכולת שלו להתקיים.
פגיעה בתחרות – אין ספק שהדבר אף מונע מבעלי עסקים קטנים (ללא גב כלכלי) או מעסקים שלא רוצים לתת הלוואות (כלשונם) מלהשתתף במכריזים ממשלתיים, וזאת בנוסף לכך שהם נקלעים למצוקה קשה, עד כדי קריסה, וזאת לאור דחיית התשלומים (כפי שמוזכר לעיל).
שורה תחתונה – מדובר בשיטה שהיא שם נרדף למוסר תשלומים ירוד. הדבר פוגע פגיעה אנושה בפרילנסרים ועסקים קטנים שאין ביכולתם או לא רוצים לתת הלוואות לגופים הגדולים – בדמות “שוטף פלוס”. אין אלא לקוות שהצעת החוק של שר הכלכלה, אריה דרעי תעבור את כל המשוכות – ובכך תתקן עוול רבתי.
