אין הרתעה: עונשים קלים לעבריינות שוטרים
בניתוב תיקים פליליים (מובהקים) לדין המשמעתי, המשטרה מאבדת את כוח הרתעה. כל שוטר יודע שאם הוא יעבור עבירה פלילית קיים סיכוי גבוה לעונש קל, בהליך המשמעתי
על פי תחקיר, ועיון במאות פסקי דין של בית הדין למשמעת, עולה שרוב התיקים שצריכים להיות מנותבים להליך הפלילי או תיקים שכבר נמצאים בהליך פלילי – מופנים בהסדרי טיעון להליך המשמעתי (בית הדין למשמעת).
זה לא סוד שבהליך משמעת העונשים נעים בין נזיפה חמורה, קנס כספי\הורדה בדרגה לתקופה קצובה -עונשים קלים, שלא הולמים עבירות פליליות (תקיפה, הטרדה מינית).
השאלה הנשאלת היא, למה שוטר שתקף או הטריד מינית וקיבל נזיפה חמורה עם או בלי קנס כספי, יירתע מלחזור על מעשיו? למה שוטרים אחרים שקוראים את פסק הדין לא יתנו דרור ליצרים שלהם? למה שלא כל סדיסט או עבריין מין ינצל את הזדמנות לחמוק מהעמדה לדין פלילי ויתגייס למשטרה?
גם אם יש בעיה בחומר הראיות, גם אם מדובר בשוטר מעוטר, יש להפריד : עבירה פלילית – בהליך הפלילי. עבירת משמעת – בהליך המשמעתי. רק כך המשטרה תיצור הרתעה מתאימה – ברגע ששוטר ידע כי אם הוא יתקוף אזרח או יטריד מינית שוטרת\אזרחית – הוא יעמוד לדין פלילי, ויש סיכוי גדול שאף יקבל מעצר בפועל – הוא יחשוב פעמיים אם לבצע את העבירה.
אך במצב הקיים, של הסדרי טיעון והפניית תיקים מהדין הפלילי למשמעתי – מדובר “בחור אבטחה” רציני, בכל הנוגע לענישה “התואמת את העבירה”. אם היה נוהל דומה עם אזרחים בהליך פלילי – גל הפשיעה היה עולה בעשרות אחוזים – בשל אי הרתעה.
אם השוטר ( שהתיק שלו עבר מהדין הפלילי) חפץ אף לחמוק מהדין המשמעתי, קיימת לו האפשרות לפרוש מהמשטרה- ובכך להימנע מהעמדה לדין משמעתי (רק במקרים חריגים ממשיכים בהליך המשמעתי – לשוטר שפרש מהמשטרה).
המחוקק צריך לשנות את החוק הקיים ולהבהיר למחלקה לחקירת שוטרים (משרד המשפטים) כי גם אם יש בעייתיות בחומר הראיות, גם אם יש קושי בעדות המתלוננת\מתלונן, גם אם השוטר מעוטר (ועם עבר ללא ריבב), שאסור לקבל בסלחנות עבירות פליליות מצד שוטרים, ויש למצות עימם את הדין – בהליך פלילי (לטוב ולרע). רק כך המשטרה תשיג הרתעה מתאימה.
