מה יש לחוקרת (לשעבר) במיליציה להגיד?
הרוסים החילו בשנת 2010 רפורמה להשבת אמון הציבור במשטרה. ומה משטרת ישראל עושה בנדון? פונה לחברת יחצנ”ת. ריאיון עם חוקרת לשעבר במיליציה (המשטרה) הרוסית
בשנת 2010 החיל משרד הפנים הרוסי רפורמה אשר נועדה להשיב את אמון הציבור במשטרה. הרפורמה כללה בין היתר את שינוי שמה של המשטרה, ממיליציה (השם הקודם) לפוליציה (משטרה). בשנת 2011 פורסמה לציבור הצעת החוק (בטרם הוגשה לפרלמנט) וזאת על מנת לקדם דיון ציבורי בנושא. הצעת החוק זכתה לאהדת הציבור לאחר שכללה בין היתר –
תנאי קבלה מחמרים של שוטרים. בינואר 2011 הצעת החוק אושרה, והרפורמה נכנסה להילוך גבוה – 185 אלף שוטרים פוטרו מהמשטרה (מתוך 1,280,000 ) בהוראת הנשיא דמיטרי מדבדב. השוטרים שנשארו נאלצו לעבר הכשרה מחדש (מחודשת).
בהמשך לרפורמה הוגשה הצעת חוק שבמסגרתה הוחלט להעניק תנאים סוציאליים לשוטרים הנמצאים במצב כלכלי קשה, וזאת כדי למנוע את מעורבותם בשחיתות (בשל המצוקה הכלכלית). כמו כן בהצעת החוק נקבע: כי שוטר בעל עבר פלילי לא יוכל לשרת במשטרה – וכל שוטר שהורשע בפלילים יפוטר מידית משורות הארגון. אבל כדי להבין יותר טוב עד כמה הרפורמה הזו חשובה, יש לחזור לראשית הדברים – הקמת המיליציה.
המיליציה הוקמה בשנת 1917 והייתה לכוח השיטור העיקרי של המשטר הסובייטי. המיליציה עברה לא מעט מהפכות ושינויים במהלך השנים. האומנם השוטרים במיליציה זכו להכשרה בבית הספר הגבוה של המיליציה ( וכיום – האקדמיה של משרד הפנים). אך למרות היותם בעלי השכלה אקדמאית, השוטרים היו מטילים אימים על האזרחים תמימים (ולא תמימים).
אזרחים היו נחטפים באישון לילה באישומים בדויים. מעצרי שווא, אלימות בחקירות. למי שהיה כסף (בעיקר עשירי רוסיה) היו מקבלים סוג של הגנה מפני החוק – כי היה להם קצין בכיר שהיה דואג שלא יאונה להם כל רע (תמורת שוחד כמובן). אך מנגד האזרח התמים היה יכול להתעורר בבוקר כחשוד ברצח או בשוד שכלל לא ביצע, והיה יכול לשבת על כך 15-20 שנה בכלא. ואם הוא לא מודה על ההתחלה – “שיטות החקירה” של המיליציה בטוח “ישכנעו” אותו להודות באשמה.
מאחר ולא הספיקו לנו הנתונים על הנייר, רצינו לצרף לכתבה גם עדות אישית. לשם כך ניהלנו ריאיון עם חוקרת (לשעבר) בשם נ’ (השם המלא שמור במערכת), אשר שירתה במיליציה (המשטרה הרוסית) טרם הרפורמה. הריאיון לפניכם:
שאלה: איך הגעת למשטרה, ובאיזה תחום חקירות עסקת?
תשובה: מאוד אהבתי את המקצוע הזה מהילדות, לכן הלכתי לכיוון הזה. התפקיד שלי היה חוקרת שהיית מטפלת בנרקומנים ועבריינים. עבדתי עם נוער- היה לי פרופיל מגוון, אני יכולתי לעבוד בכל תחומי החקירות.
שאלה: אם למדת את תחום החקירות בצורה מסודרת?
תשובה: אני למדתי באקדמיה של המשטרה כדי להיות חוקרת. אתה צריך שיהיה כוח רצון וחוסן פנימי כדי לעסוק בזה. והכי חשוב – צריך לאהוב את זה.
שאלה: אם את יכולה לספר לנו על תיקים שחקוקים לך בזיכרון, מה שנקרא תיקים שנגעו בך?
תשובה: היו שתי מקרים מיוחדים. במקרה הראשון, היה חייל בן 21 שטענו שהוא ניסה לגנוב מכונית. אך האמת היא שהוא עבר אונס בצבא. והוא לא ניסה לגנוב את המכונית, אלא רק ניסה להתחמם בתוך אוטו, וגם להתחמק מחיילים שאנסו אותו בצבא. היה לי כך כך עצוב בשבילו, ושהוא עבר טראומה לכל החיים. אני שחררתי אותו. לאחר מכן אמא שלו הגיע מרחוק כדי להגיד תודה על זה שהוצאתי אותו – אמא שלו הגיע מרוסיה והוא שירת בקזחסטן. המקרה השני היה מקרה מיוחד, של גבר שהרביץ לאשתו עד מוות. אני המלצתי להחמיר את העונש של בגלל שהוא היה בן אדם רע מאוד, ומאוד אכזרי – עבריין גדול – נכנס ויצא מהכלא מספר רב של פעמים. הוא לקח את העורך דין הכי טוב בעיר. אך אני נלחמתי, והוא בסוף נכנס לכלא להרבה זמן.
שאלה: אם האזרחים ברוסיה פחדו מהמיליציה?
תשובה: הציבור היה פוחד ממשטרה – מיליציה. מליציה הייתה הכוח במדינה. כל אחד היה מתייחס בצורה שונה אבל היו מפחדים.
שאלה: אם היה מקובל להרביץ לנחקרים?
תשובה: אם הנחקר לא מוסר מידע בחקירות, אז כן היה מותר להרביץ לו. והוא יכול לקחת אחרי זה עורך דין ולהגיש תלונה נגד משטרה. כל עוד הבן אדם בגדר חף מפשע – מתייחסים אליו “ביחס אנושי” – עד שמוכיחים שהוא אשם. וחוץ מזה חייבים להיות שני אנשים בחדר החקירות (מלבד החוקרים) – כדי שיהיה הוכחה לנעשה בחדרי החקירות.
שאלה: את הרי יודעת ששוחד היא לא מילה גסה ברוסיה. אם גם לך הציעו שוחד (במסגרת התפקיד שלך במיליציה)?
תשובה: היה מקרה שחקרתי חשבון בנק של מישהו שעבר על החוק. ועבדתי ברשות המסים הרוסית ( מקבילה למס הכנסה הישראלית). הציעו לי כסף בתנאי שאני אשחרר את חשבון בנק של אותו נחקר. אבל חשוב לי להדגיש שמעולם לא הסכמתי לקבל שוחד.
שאלה: כמה זמן שירת במיליציה?
תשובה: הייתי במליציה משנת 1991 עד 1998, למעשה עד שעליתי לישראל. התגייסתי בגיל 26 והייתי בשירות עד גיל 33, הייתי קצינה במיליציה.
שאלה: מה את יודעת או יכולה לספר לנו, על חטיפה של אנשים תמימים על ידי המיליציה?
תשובה: לא יכולה לספר הרבה, אבל היו מגיעות הוראות מההנהגה באותו עת, ולמעשה המיליציה הייתה שלוחה שלהם.
שורה תחתונה – יש הטוענים שהרפורמה במשטרה הרוסית היא למעשה לא יותר משינוי השם, ואין בכך שינוי של ממש במערך התפקודי והניהולי של הארגון. בין אם זה נכון או שמדובר ברפורמה עם שיניים – שבאה להחזיר את אמון הציבור במשטרה. לפחות הממשל הרוסי הבין את מה שהממשלה בארץ לא רוצה להבין – לציבור אין אמון במשטרה, והממשל ברוסיה פועל כדי לשנות את המצב (ולא בתרגילי יחצנ”ת – כמו דנינו). גם אם נסתכל דווקא על חצי הכוס הריקה. לפחות הממשל ברוסיה מודה בבעיה – הודאה בבעיה היא חלק בלתי נפרד וחשוב מתהליך הריפוי.
